החלטה בתיק ת"א 12502-11-09

פתח דבר

מונחת בפני בקשה לסילוקה על הסף של התביעה העיקרית, שהגישו המשיבים 1-2 (להלן - ניאגו) נגד המבקשת (להלן - פרינסס), חברה אמריקאית המפעילה צי של אנייות שמבצעות שייט תענוגות במקומות שונים בעולם, והמשיבה 2 (להלן - קרוזס), כאשר לטענת פרינסס, בית המשפט הישראלי אינו מוסמך לדון בתביעה או שהינו פורום בלתי נאות לדיון בתביעה. לחילופין עותרת פרינסס לעיכוב ההליכים בתיק לנוכח קיומה של תניית בוררות מחייבת בין הצדדים.

תביעתם של ניאגו הינה תביעה לתשלום פיצויים בגין הפלגת נופש בספינה של פרינסס, Crowwn Princess  (להלן - הספינה). קרוזס, אשר שימשה כסוכנת או כנציגה מורשית של פרינסס בישראל, טיפלה בהזמנת השייט של ניאגו.

עפ"י הנטען בכתב התביעה, ביקשו ניאגו להזמין הפלגה בסוויטה המפוארת ביותר שבספינה, סוויטה הכוללת מרפסת פתוחה לנוף הים, כאשר בסוויטה יוכלו להנות משקט ופרטיות. בקשה זו של ניאגו אושרה על ידי פרינסס וקרוזס. ביום 12.8.09 עלו ניאגו על הספינה, ואז התחוור להם, שהחדר בו שוכנו אינו עונה לתיאור, שהוצג בפניהם. המדובר בחדר "הממוקם בקצה מסדרון ובעל מרפסת מעוקלת, צרה ובלתי נוחה. בשל מיקומו של החדר וסמיכותו לגשר האניה, נעדר החדר מכל פרטיות בשל הימצאותם של נופשים המטיילים על גבי סיפון הנמצא על הגשר הצופה לתוך חדרם ממרחק 80 ס"מ וכי בשל הקרבה לגשר הנוף הנשקף (מהחדר ומהמרפסת) הינו חלקי בלבד" (סעיף 13 לכתב התביעה). ניאגו, שפניותיהם להחלפת חדר נדחו, נאלצו לקטוע את חופשתם, לרדת מהספינה ולשוב ארצה. עתה הם עותרים לחיוב פרינסס וקרוזס בתשלום פיצויים בגין נזקיהם.

פרינסס בבקשה נשוא החלטה זו עותרת לסעדים המפורטים לעיל.

טענות פרינסס

בבקשתה שוטחת פרינסס טענותיה כדלהלן:

בין פרינסס ובין ניאגו נכרת הסכם, Passage Contract (להלן - ההסכם). בהסכם קיימת תניית בוררות, ולפיה כל סכסוך בין הצדדים יתברר במסגרת הליכי בוררות, שיתנהלו בקליפורניה עפ"י דיני הבוררות האמריקאיים. ממילא משולל בית משפט זה סמכות בינלאומית לדון בתביעה.

גם אם יש לבית משפט בישראל סמכות לדון בתביעה, אין הוא הפורום הנאות לדיון זה, וזאת בהתאם למבחן מירב הזיקות.

גם אם תידחה טענת הפורום הבלתי נאות, יש לעכב ההליכים בתיק לנוכח תניית הבוררות, האמורה לעיל.

טענות ניאגו:

ניאגו הגישו תגובתם לבקשה, ושם שוטחים הם טענותיהם כדלהלן:

המסמך הנושא את הכותרת Passage Contract, ואשר צורף כנספח א לבקשת פרינסס, אינם חלק מהסכם מחייב, שנכרת בין הצדדים. גם אם האמור בו מהווה הסכם בין הצדדים, הרי שאין לתת תוקף לאותם תניות המפורטות בו, משום שמדובר בתנאים מקפחים בחוזה אחיד, ובכל מקרה תניית השיפוט איננה קובעת סמכות אקסלוסיבית אלא סמכות מקבילה בלבד, שאין בה כדי לשלול סמכותו של בית משפט זה.

בית המשפט הישראלי איננו פורום בלתי נאות לדיון בתביעה.

משמדובר במקרה זה בתרמית אין להורות על עיכוב ההליכים בשל קיומה של תניית בוררות, גם אם ייקבע, כי תניית הבוררות תקפה.

דיון והכרעה

תוקפו של ההסכם

בניגוד לנטען על ידי פרינסס, לא הודו ניאגו בכתב התביעה, כי ההסכם תקף, וכי הוראותיו מחייבות אותם. ההפך הוא הנכון, ניאגו ציינו במפורש בכתב התביעה (סעיף 35), כי הם מכחישים תקפותו של ההסכם והיות האמור בו מחייב אותם.